ההיסטוריה של גלישת רוח
 
ההיסטוריה של גלישת הרוח מתחילה בשנת 1948, כאשר ניומן דרבי (Newman Darby ), אמריקאי בן 20,יצר משטח צף שנראה כמו קטמרן יותר מאשר גלשן רוח ועליו הוא הרים מפרש.
 
בשנת 1964 הוא המציא חיבור אוניברסאלי שדרכו ניתן לחבר את התורן של המפרש אל הגלשן, שעכשיו כבר היה בעל חרב וסנפיר להיגוי הגלשן בסביבות אגם טריילווד שבפנסילבניה, המפרש היה בצורת עפיפון.

newman darby

 
ניומן דארבי על הגלשן הראשון באגם טריילווד בפנסילבניה
 

ניומן קרא להמצאה שלו בשם "גלשני מפרש"(( sailboarding לאחר שהוא כתב מאמר לעיתון בשנת 1965.ניומן לא רשם את ההמצאה שלו כפטנט.
בזמן הזה ניומן ואחיו התחילו לייצר גלשנים בחברה משלהם בשם תעשיות דרבי.
 



 
 
ג'ים דרייק והוייל שוויצר 
                         windsurfer patent
באמצע שנות השישים לג'ים דרייק- מהנדס מטוסים, היה רעיון לייצר מגלש סקי שיצוף על המים כאשר עומדים עליו, הוא החליט שהוא רוצה שהמגלש הזה לא יגרר על ידי סירת מנוע אלה יופעל בהמצאות הרוח בעזרת עפיפון, שישלט בעזרת הידיים. לאחר התייעצויות רבות הוחלט שזה לא הפיתרון הטוב ביותר, אלה עדיף סוג של מפרש שישלט בעזרת הידיים.
 
ג'ים שיתף את חברו ושכנו הוייל שוויצר בהתלבטויותיו וביחד הם בנו את הגלשן שהיה מורכב עם מפרש משולש שהורכב עם מנור אחיזה. ג'ים והוייל הלכו לאוקיינוס ביחד עם הגלשן לנסות אותו .
מהר מאד הם הבינו שכאשר המפרש נופל למים ונרטב קשה להרים מהמים ולכן הם עזרו אחד לשני להרים את המפרש. בפעם הבאה שהם הלכו עם הגלשן לים הם חיברו למנור חבל שבאמצעותו הרימו את המפרש וקראו לו "חבל הרמה" . זה היה למעשה חבל ההרמה הראשון בהיסטוריה.
 
הם קראו להמצאה שלהם "סקייט" לאחר מכן שינו את זה ל"גלשן חוף", ולאחר מכן שונה השם ל"גולש הרוח".
 
כך התחילה ההיסטוריה של גלישת הרוח.
 
 
 
 
גלישת רוח בינלאומית- Windsurfing International
 
ג'ים והוייל רשמו בשנת 1970 את "גולש הרוח" כפטנט.
הוייל התחיל למכור את הגלשן וראה את הפוטנציאל בניגוד לחברו .
הוייל שמח מאד שג'ים מכר לו את חלקו בפטנט ב36000 דולר. הוייל שינה את השם ל"גלישת רוח בינלאומית"- Windsurfing International  " והרוויח מיליונים.
 
הוייל  החל לייצר גלשני פוליטילן וזכה לפופולאריות רבה בעיקר באירופה כך שבסוף שנות השבעים, לכל 2 מתוך 3 משפחות היה גלשן רוח.
 
באותה תקופה גלישת רוח היתה באמת עסק משגשג וחברת רבות נוצרו, ביניהם ישנם חברות שעדיין פעילות כמו מיסטרל ו. f2-
 
 
 
האולימפיאדה

גלישת רוח זכתה לצמיחה קבועה והפכה מספורט שולי לספורט נרחב ובאולימפיאדה של 1984 גלישת הרוח התקבלה כענף אולימפי.
בשנה זו התקיימה האולימפיאדה בלוס אנג'לס וההולנדי סטפן ואן דן ברג זכה במדליית הזהב.
 
סטפן לאחר האולימפיאדה עבר לגלוש ולהתחרות על גלשני הפאן, אשר כיום ידועים כסבב המקצועני.
לסטפן יש את אחת החנויות גלישה הגדולות בהולנד.
 
בשנת 1992 נשים התחילו להתחרות בגלישת רוח והגולשת הניו זילנדית ברברה קנדל זכתה במדלית הזהב הראשונה לנשים.
 
בשנת 1996  גל פרידמן הישראלי זכה במדליית הארד באולימפיאדת אטלנטה, ולאחר 8 שנים באולימפיאדת אתונה ב- 2004, גל פרידמן זכה בהישג האולימפי הגדול ביותר של ישראל. כאשר זכה במדליית הזהב היחידה של ישראל.
 
באולימפיאדת בייג'ין ב2008 שחר צוברי זכה במדליית הארד.  
 
 
 
מקצועות גלישת הרוח
 
ההיסטוריה של גלישת הרוח ראתה הרבה שינויים במקצועות גלישת הרוח. מסלולי התחרות שהיו במשולש אולימפי כבר לא קיימים ושונו למסלול גלישת הפורמולה שמרכבות מסדרת שיוטים משלה.
 
גלישת פורמולה – גלשן רחב וקצר יחסית ללא חרב אשר משנת 2008 החליף את הדגם האולימפי הקודם (מיסטרל).
גלשן הפורמולה הומצא על ידי הגולש המקצועי אריק טיאם הצרפתי ומעצב הגלשנים האגדי של TIGA יוז דה טורקהיים.
 
גלישת סלאלום- עשתה תחייה מחודשת לאחרונה לאחר מספר שנים שענף זה כמעט ונפסק. הסלאלום חזר לסבב המקצועני ושוב חזר לפופולאריות שלו מסביב לעולם באגמים קטנים ובחופי הים.
 
גלישת פרי סטייל – זה המקצוע בו עושים את כל התרגילים על המים עם הגלשן והמפרש.
 
גלישת רוח –גלים – המקצוע המרשים ביותר של גלישת הרוח הוא רכיבת הגלים ונקרא גם גלישת ביצועים אשר בו רוכבים על הגלים קופצים ומבצעים את המעברים בין הגלים בים באוויר ועל קצף הגלים.